הגשת כתב אישום או כתב הגנה שאינם מספקים ראיות, עדויות , או הוכחות עובדתיות של טענה או עמדה הן פחותות ערך בעיני בתי המשפט. לעיתים רבות עלול לקום או ליפול דיון משפטי בשל חוסר משמעותי בראיות או נסיבות של ממש.

עו”ד אורי דניאל מצא מקרה בו מחסור של ראיות הוביל את השופט לבחור בטענה שנראית לו הכי סבירה : נוסע באוטובוס התיישב מאחורי הנהג והחל לדבר בטלפון, הנהג הורה לו להפסיק , כאשר הנוסע המשיך לטענתו הנהג עצר בצד וביקש ממנו לעבור מושב או לרדת מהאוטובוס. הנוסע עבר למושב אחורי, ולאחר זמן מה התיישב נוסע אחר במושב הקדמי שלאחר הנהג , דיבר בטלפון ולא קיבל כל הערה. תביעתו של הנוסע נגד הנהג וחברת ההסעות הייתה בגין עוגמת נפש ואפליה. עקב חוסר בעדים, או כל ראיה המאמתת את  טענות התובע, השופט פסק לטובת הנאשם.

בעלי הקרקע עליה בנויה הבריכה האולימפית היחידה בירושלים הוא  המושב השיתופי שורש הסמוך לעיר ירושלים. בשנות השמונים התעוררה התדיינות בין בעלי מקרקעים של הבריכה מול עיריית ירושלים בכדי לבנות על מחצית מן השטח המיועד לבריכה מבנים למטרות שונות. ההסכם כלל  את העברת חצי מן הבעלות על שטח הבריכה לידי עיריית ירושלים, וכי בתמורה היטלי מס ההשבחה יופחתו לבעלי הצד השני. עו”ד אורי דניאל עקב אחר הפרטים והביא לידיעתנו כי לבסוף ההסכם לא מומש וכי הבעלות נותרה בידי המושב שורש ולא חלה כל הנחה בתשלומי המיסים.לאחרונה בעלי הבריכה ביקשו לסגור את הפעלת הבריכה , בתגובה לכך עיריית ירושלים הביאה את המקרה לבית המשפט השלום בירושלים. כתב ההגנה טען לכך שבעת ביטול הסכם השותפות בין עיריית ירושלים והטבות המס,  הוסרה גם אחריותם להפעלת הבריכה, ולפיכך אינם מעוניינים להפעילה.עו”ד אורי דניאל המומחה בדיני חוזים,  בדק את האמור ומצא כי ביטול חלק מתנאי ההסכם המקורי אינם מבטלים את התנאים האחרים בהסכם, כאשר אחד מהם הוא התחייבות להפעלת ותחזוקת הבריכה.

רבות דובר בחודשים האחרונים על “חוק האלכוהול” האוסר מכירה של משקאות אלכוהוליים בפיצוציות ותחנות דלק החל מהשעה 23:00. עו”ד אורי דניאל, שכבר הספיק להתעמק בפרטי החוק, מציג את אחת הפסיקות הראשונות מאז צאת החוק ותחילת אכיפתו.לאחר שעקב אחרי מהלך משפט שהתנהל לאחרונה, מציין עו”ד אורי דניאל את פרטיו. המשפט התנהל לאחר שהמשטרה הוציאה צו סגירה נגד קיוסק בת”א שמכר משקאות אלכוהוליים בשלוש לפנות בוקר. עו”ד אורי דניאל ממשיך לפרט כי בעל הקיוסק פנה אל בית משפט השלום בטענה כי יש לו את הזכות למכור משקאות חריפים לצריכה במקום שכן הוא לא עומד בקריטריונים של החוק משום שאין לו רישיון עסק ואילו החוק חל על עסקים בעלי רישיון– עו”ד אורי דניאל מציין שבקשתו של הנתבע התקבלה ע”י בית משפט השלום, ואולם לאחר ערעור שהגישה המשטרה קיבל בית המשפט את הערעור והורה על הוצאת צו סגירה לעסק.במובן המשפטי, מסכם עו”ד אורי דניאל, פסיקת בית המשפט העניקה פרשנות חד משמעית לחוק החדש – רק עסקים מסוימים כגון פאבים ובתי קפה יכולים למכור אלכוהול בשעות הלילה עבור הצריכה שלהם במקום.

עו”ד אורי דניאל, בעל ניסיון בניהול תיקים של אזרחים ולקוחות מול חברות גדולות וחזה בשנים האחרונות בלא מעט משפטים בקטגוריה זו. ישנן תביעות רבות מצד אזרחים התובעים בשל חשיפה ממושכת למקור רעש, מציין עו”ד אורי דניאל וממשיך, כדוגמת דיירים הגרים בקרבה לפאבים הפתוחים בלילה. לאחרונה התנהל משפט בו תבעו אורחים את בית המלון בו התארחו מפני שסבלו מרעש אשר פגע בחופשה שלהם. במקרה הנוכחי, מציין עו”ד אורי דניאל, אדם שהתארח במלון “קלאב הוטל” תבע את בית המלון לאחר שלטענתו רעש המועדונים הסמוכים אליו מנע ממנו ומבני משפחתו לישון.לאחר שקרא את פסק הדין, מסביר עו”ד אורי דניאל את טענת הטובע – החל מהשעה 22:00, לטענתו, מועדונים בקרבת המלון החלו להשמיע מוזיקה רועשת. הלקוח פנה אל גורמים בבית המלון בבקשה להחליף את מיקום החדר אך נענה בשלילה בטענה כי המלון בתפוסה מלאה. עו”ד אורי דניאל מסכם את פסק הדין ומציין שביהמ”ש דחה את טענות התובע וקיבל את טענת המלון שהוא אינו אחראי לרעשים שאינם בשליטתו, ואף חייב את התובע לשלם הוצאות משפט בגובה 500 ₪.

עו”ד אורי דניאל, בעל ניסיון בדיני חוזים, מציג פסק דין שהתקיים לאחרונה אשר מעיד על מהפכה בשוק השכרת הדירות. שוכר דירה במושב אבן ספיר הפסיק לשלם את שכר הדירה לאחר שלטענו בעל הדירה לא תיקן ליקויים שהיו בנכס. לאחר מספר חודשים בהם לא שילם את שכר הדירה, נתבע השוכר ע”י בעל הבית אשר פנה לבית המשפט בבקשה לפינוי מהנכס ולביטול הסכם השכירות.לאחר שקרא את פסק הדין, עו”ד אורי דניאל מסכם את דבריה של השופטת מרים ליפשיץ-פריבס. עו”ד אורי דניאל מסביר שהחלטת השופטת התבססה על החוק הישראלי לפיו משכיר דירה לא רשאי לבטל או לדחות את תשלום שכר הדיה עד לתיקון ליקויים בנכס. לפיכך, ממשיך עו”ד אורי דניאל, שוכרי הדירה היו צריכים לשלם את שכר הדירה – אולם הם גם זכאים להפחית מדמי השכירות סכום בגובה היחס שבו שוווי הנכס פחת עקב הליקוי.

אדם השתתף בתחרות באתר אינטרנט שהגרילה חופשה בטורקיה. למרות שזכה בחופשה, הזוכה לא קיבל את הפרס בגלל “המצב בטורקיה”. עו”ד אורי דניאל, שלמשרדו עבר עשיר בדיונים בבתי משפט לתביעות קטנות, מציין שהשופטת יעל בלכר קיבלה את טענת התביעה וחייבה את הנתבעים לשלם פיצוי בגובה 2,000 ₪.לאחר שקרא את כתב ההגנה, פורש עו”ד אורי דניאל את משנתה של ההגנה בתיק – לטענתה הזוכה היה אמור להצטרף לנופש עם מנהלי הפורומים והאתר שבו זכה האדם, ואולם עם התדרדרות היחסים עם טורקיה הוחלט שלא לקיים את החופשה המתכוננת. לאחר שהשווה את כתב ההגנה להחלטת השופטת, טוען עו”ד אורי דניאל שהאתר לא פרסם כל הסתייגות לזכייה בחופשה כגון קיומה רק בתנאי שנופש עובדי האתר יתקיים כמתוכנן. עו”ד אורי דניאל מסכם וטוען שעל פי הנורמות בתחום, היה ניתן להציע לתובע נופש חלופי במקום זה שבוטל.

בתביעה שהגישה רשות השידור בבית משפט השלום בירושלים נדרשו נתבעים לשלם אגרת חוב על סך 5,189 ₪. לאחר שקרא את כתב התביעה, מציין אורי דניאל שהנתבעים החזיקו במכשיר טלוויזיה וזרקו אותו בשנת 1993 ללא הודעה לרשות השידור – ולכן חויבו בתביעה לתשלום אגרה עבור שש שנים לגביהן נטען כי קיים חוב.  עו”ד אורי דניאל, שלמשרדו ניסיון עשיר בכל הקשור לניהול תיקי תביעה מול רשויות בישראל, מסביר את טענת התובעים – המתבססת על סעיף 6 לתקנות רשות השידור, המחייבת הודעה בכתב לרשות השידור עם ההעברה או המכירה של מקלט הטלוויזיה. עו”ד אורי דניאל ממשיך ומסביר את חילוקי הדעות שהתגלו בין השופטים בפירוש הסעיף: בעוד שפרשנות אחת טוענת שאדם שזרק את המכשיר לא יחויב באגרה, גישה שנייה ונגדית טוענת שגם עם זריקת המכשיר יש להודיע על כך מראש – ולהיות מחויב בתשלום אגרה במידה ולא ניתנה הודעה.לאחר שעקב אחרי מהלך המשפט, עו”ד אורי דניאל מסכם את הפסיקה – הנתבעים נדרשו לשלם 5,189 ₪ כנדרש, וכן חויבו בשכר טרחה על סך 1,000 ₪.

המונח “לשון הרע” מגדיר כל אמירה או פרסום פומבי של דברים שקיימת סבירות שיביאו לתוצאה רעה העלולה לפגוע באדם באחת מבין הדרכים הבאות: ביזוי ספציפי, השפלה/ביזוי, פגיעה בפרנסתו של האדם, וכן פגיעה סטיגמטית. עו”ד אורי דניאל, המתמחה בדיני לשון הרע, מציין שבמסגרת תביעות מסוג זה ניתן לתבוע פיצויים בגובה של עד 50 אלף שקלים. במסגרת ההתמחות בתחום, עו”ד אורי דניאל מציין שישנם שני פרמטרים המהווים את המבחן הקובע בדיני לשון הרע: אמירה של דבר שאינו טוב או פוגע על אדם מסוים, ציון הדברים בדרך שמהווה פרסום בפומבי.

עם הניסיון בדיני לשון הרע, עו”ד אורי דניאל טוען שהתובע צריך להוכיח שנגרם נזק כתוצאה ישירה מהדברים שבגינם הוא תובע. שופטים רבים נוהגים להבדיל בין הנגרם כתוצאה מהפרסום באופן ישיר ובין נזקים שנגרמו בגלל תופעות לוואי שונות. יחד עם זאת עו”ד אורי דניאל מציין את סעיף 7(א) לחוק איסור לשון הרע הקובע כי בית המשפט יכול לפסוק פיצוי מקסימאלי של 50.000 ₪ גם ללא הוכחת נזק.

בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בתיקים בהם התובע דורש פיצויים עד לגובה של 30,100 ₪. עו”ד אורי דניאל, שמשרדו מתמחה בדיני תביעות קטנות, מציין שכל אדם יכול להגיש במהלך השנה כחמש תביעות לבית המשפט לתביעות קטנות, ובלבד שאלה לא ישמשו ככלי העמסה על המערכת המשפטית.עו”ד אורי דניאל מסביר את הקמת בית המשפט בכך שהוא נועד להקל על הציבור דרך הליך מהיר בכל הקשור לתביעות בעלות שווי נמוך יחסית. מבין בתי משפט השלום השונים, עו”ד אורי דניאל מוסיף שבית המשפט לתביעות קטנות מוגדר כבית דין מתמחה של בית משפט השלום, הערכאה הנמוכה ביותר במערכת המשפט בישראל.מתוקף הניסיון בדיני תביעות קטנות, עו”ד אורי דניאל מציין שלנתבע בבית משפט לתביעות קטנות יש כ15 יום להגיש כתב הגנה, החל מיום קבלת כתב התביעה נגדו. במידה ולא פעל לאחר 15 יום ואינו מתייצב למשפט, עו”ד אורי דניאל מעריך שסיכוייו של אדם כזה לזכות במשפט נחשבים נמוכים.

ע”פ פסק דין שנקבע לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, הכנסה אקראית מרווחי הימורים חוקיים בסכום נמוך לא שוללת קבלת כספי הבטחת הכנסה. עו”ד אורי דניאל, שבין היתר מתמחה בתביעות וניהול תיקים מול המוסד לביטוח לאומי, מציין שהפסיקה החדשה קובעת שסכום חד פעמי הנמוך מ-70,000 ₪ לא שולל את קבלת הקצבה.התובע, שזכה בסכום של 7,310 ₪ דרך כרטיס חיש-גד של מפעל הפיס, גילה להפתעתו שהמוסד לביטוח לאומי שלל את קצבת השלמת ההכנסה שלו. על-פי עו”ד אורי דניאל, החידוש בפסיקה הוא  בקביעה שהכנסה נמוכה ממפעל הפיס אינה אחת מההכנסות המצוינות בפקודת מס הכנסה החייבות בגין מס רווח.

ואולם,עו”ד אורי דניאל טוען שפסק הדין מדגיש את החשיבות בהסדרת ענייני הכנסות מהימורים חוקיים באופן מוסדר בחוק הבטחות הכנסה של הביטוח הלאומי. עו”ד אורי דניאל טוען שהוויכוח במשפט היה על מיקום סעיף הכנסות מהימורים בפקודת מס הכנסה: בעוד שהנתבעים טענו שההכנסות נכנסות תחת סעיף הגדרות הכנסה, השופטת הסכימה עם טענת התביעה שההכנסות מהימורים נכנסות תחת סעיף אחר המגדיר סכום זכייה מקסימאלי שמתחתיו לא יחויב הזוכה במס.